על הלשון ב"צמאון"

. 3 האמת ניתנה להיאמר , שלישיית הספרים כתובה בלשון ימינו ומנקודת מבטו של בן ימינו . רק בן התקופה מכוון דבריו אל מה שהוא מכנה " תחתית הזיכרון" ( עמי , ( 75 ורק הוא עשוי לדבר על " זיכרון העתיד " ( עמ ' . ( 76 וכך אתה חש בביטוי " איבד את הכיוון " ( עמ ' 198 ) כפשוטו ובמדרשו . תחושת לשון הימים האלה ניבטת גם ממשפטים כמו " אי אפשר היה לחלום אפילו " ( עמ ' (; 38 תנו דעתכם למקומה של " אפילו " במשפט ולאסוציאציה שהיא מעוררת . והביטוי הנכפל " חת ושתיים , חת ושתיים " החוזר פעמיים בעמוד אחד ( עמ ' - ( 86 כולו ספוג באווירת המקצב של שיעורי התעמלות ושעת מד " ס והזדמנויות כאלה , וגם לבושם של המשתתפים במסגרות כאלה מסגיר את החדש . ויש כיוצא באלה לרוב במושגים ובלשונות בשלישיית המדבר . . 4 ועוד זאת , הנותן דעתו לתחביר של הספרים הללו ימצא בהם גודש ושפע של פסוקי מצב או תיאורי מצב כדי להעשיר את הסיפור בתמונות מורכבות , הכול כמנהג שנתפשט בלשון ימינו . מניתי דוגמות כאלה לעשרות , כגון " מעופרי חול , פרוקים מכל עול , המתינו " ( עמ ' . ( 10 יש כאן גם פואטיקה הנתונה בחריזה הפנימית , ולא רק בה , אבל המבנה התחבירי בר...  To the book