על הטקסט המשותף

. 1 הרבה דברים אמרה וכתבה שולמית הראבן , והרבה דברים בכלל זה אמרה וכתבה על העברית . אחת מן ההתבטאויות המרשימות ביותר בנושא זה מצאתי כתובה בדבריה בישיבה ריח של האקדמיה ללשון העברית , עת נתכנסה לישיבה שלא מן המניין ביום ג ' באלול תשג " ד ( 10 באוגוסט (; 1994 ואלה דבריה שהופנו אל שר החינוך דאז : פעם היה לנו טקסט משותף , המקורות ולשון המקורות ; היום אין טקסט משותף . היום הטקסט היחיד המשותף הוא אולי המקומון , המקוממון אם תרצו , יש בורות נוראה _[ ... ] אדוני השר , אתה קורא את הספרים שלנו , ואתה מבין אותם כי אתה גדלת בטקסט המשותף , היום אנשים גדלים בלעדיו . כל הסביבה הלשונית אחרת . אנחנו חיים בארץ הגירה של שבעים לשון , וחלק גדול מאוד של היושבים בה לא נולדו בה , העברית אינה 1 מחוסנת . . 2 מעבר להיגד הנורמטיבי שהובע כאן ישנו ההיגד המתאר : הטקסט המשותף . עוד כשקראתי את " שונא הנסים " ואת " נביא " ואת " אחרי הילדות " - כל אחד מהם לעצמו - מצאתי עניין בדמויות בכל עושר פשטותן , בנופים המתוארים , * פרסום ראשון : מאזנים עא , 7 ( אייר תשנ " ז ) , עמ ' . 41 - 39 דברים אלה נאמרו בערב עיון בבית הסופר בירו...  To the book