דברי סיכום

. 44 הנושאים שדננו בהם - המבטא , קיום הדגש באות שוואית , פעלים גזורי שם , מזחילה כנגד מזחלה - אינם אלא פרטות הבאים ללמד על הכללות . וכל נושא - הן סוגיה מקפת הן פרט בדקדוק - שהיינו בוחרים בו לשם בירור העקרונות המנחים היה בו כדי להעמיד אותנו על כמה מן המגמות והעקרונות בעשייה בדקדוק של ועד הלשון ושל האקדמיה ללשון : מונחת ( או מוטב לומר רובצת ) על כתפי לשון ימינו המורשה רבת הדורות של המקרא ושל ספרות יהודית אחרת רבת גוונים . חזקה יוקרתו של ניקוד המקרא , אבל עמה נתרבו העניין והעיסוק במסורות אחרות של העברית , ועלתה יוקרתן לפחות בעיני חוקרי העברית אם לא בעיני היוצרים בה . קיימת תביעה מתמדת להחזיר את העברית לדפוסיה הקדמונים ; ודפוסים אלו פעמים שהם משלימים זה את זה ופעמים שהם סותרים זה את זה . וכנגד זה יש מציאות חיה . הדיבור החי מגלה תהליכים טבעיים ועמם זיקה למסורות שנתגבשו באשכנז לפני חידוש הדיבור העברי . וקהל זה שיונק את בסיס הגייתו מן המבטא האשכנזי הוא רוב מניין ( ולדעתם של רבים גם רוב בניין ) באוכלוסייה הדוברת עברית . ולעומת זאת קיבלה העברית את נוהגי הספרדים בהגיית התנועות . ועם אלה תקפות הש...  To the book