ב. על העשייה בעברית בימי הביניים

. 7 גלוי וידוע שהעשייה בלשון אינה תופעה חדשה - ימיה כימי כל לשון . כל דובר וכל כותב עשוי לעשות בלשון במעט או בהרבה . אך לא תמיד יש לנו כלים . 16 אחד מאלה היה נחום סוקולוב . די להזכיר את פעולת התרגום המפורסמת שהיה מעורב בה ; הוא נטל את הצירוף המקראי " תל אביב " ( יחזקאל ג 15 ) ותרגם בו את " אלטנוילנד" של הרצל , והיה זה שמה של העיר העברית הראשונה . הצירוף המקראי הובן ' הגבעה של עונת הפריחה ' , בניגוד למשמעו המקורי ' תל [ הריסות מתקופת ] המבול ' , כפי שהראה כהן , משמעים , עמ ' . 32 - 30 . 17 אני מעדיף את הצירוף מלה חדשה או את המילה חרוש על פני המונח תחךיש . בעיניי זו מילה מיותרת , ואינני זקוק לה כלל וכלל . . 18 ספרו של ויס , בשוט לשון , מרכז הרבה נתונים על חידושים ועל מחדשים . . 19 הקמת מפעל המילון ההיסטורי ללשון העברית של האקדמיה בסמוך לכינונו של המוסד הפכה אותו למרכז הלאומי לחקר הלשון העברית . גם הפעילות של ועדות הדקדוק וועדות המינוח , שנועדו לכוון את התפתחות הלשון העברית החיה , ניזונת בקביעות מפרות העבודה במילון ההיסטורי . . 20 אציין שני מאמרים מהדור האחרון שעסקו בעשייה בשני המוסדות הנ...  To the book