ג. הגישה התיאורית

. 9 רק סמוך לסוף שנות הארבעים ובתחילת שנות החמישים של המאה העשרים מתחילים לעסוק בעברית החיה בדרך העיון הדסקריפטיבית - התיאורית ; הבלשנים התחילו לתאר את העברית כמות שהיא ולא בחנו אותה עוד במבט של מתקני הלשון . בולטים כאן שלושה מלומדים חשובים שהובילו את המהלך הזה . . 10 ראש וראשון להם הוא זאב בן חיים _, שהוזמן בשנת תש " ו ( 1946 - 1945 ) להצטרף לחוג ללשון העברית באוניברסיטה העברית כדי ללמד את מסורות . 10 את הדוגמות האלה ואחרות ניתן למצוא אצל ברק וגדיש , שפה קמה , ובספרים הנזכרים להלן בהערות . 12 - 11 . 11 בידי מצויה המהדורה המתוקנת והמורחבת ( פרץ , עברית כהלכה ) . . 12 בהט ורון , ודייק ( הדפסות מהדורות נוספות של הספר , שהיה לספר לימוד , הופיעו בכל שנה מהשנים תשכ " א - תשל " א , ולבסוף הוא ראה אור בפעם האחרונה בתש " ם ) . השומרונים ואת הלשון העברית החדשה . יש מי שרוצה להשכיח את זכות הראשונים של בן חיים בעיסוק מדעי בעברית החדשה בשל תמיכתו הנמרצת בהתוויית מדיניות לשון , שנתנה הכשר גם ללימוד של העברית הנורמטיבית המציבה תקן לשוני . בן חיים סבר שהעוסק בעברית החיה ראוי לו לעסוק בה בשני מסלולים...  To the book