א. מסגרת הדיון

. 1 עד שאני בא לדבר על ריבוי פניה של העברית בת ימינו , אני מבקש לפתוח את עיוני בהערת הקדמה קצרה ובמספר הערות מבוא מפורטות , כדי להבהיר את מסגרת העיון שאני בא להציע כאן . הערת הקדמה : בדבריי על טיפוסי הלשון הכתובה אשלב עם ההיבט המדעי , היינו תיאור הלשון כמות שהיא , גם את הפן של מדיניות הלשון , כלומר נקיטת עמדה בענייני קביעת התקן בלשון . ובדבריי על ריבוי פניה של הלשון המדוברת אעסוק בעיקר בפן התיאורי המדעי כמעט בלא נקיטת עמדה בענייני התקן . , 2 עכשיו אבוא לומר גם כמה וכמה הערות מבוא מפורטות ביותר . מקצתן כבר מציגות חלק מנושאי הדיון שאני בא להציע . כידוע , העיסוק והעיון בעברית החיה הוא כמעט כימי חייה . סמוך לתחילת החייאת הדיבור העברי כלפני מאה ושלושים שנה הוחל בעיסוק ובעיון בעברית החיה . די להזכיר שכבר בשנות התשעים של המאה התשע עשרה נתפרסמו חיבוריהם של יצחק ווארשאווסקי " לתחית שפת עבר ולהתפתחותה " וכר ושל יוסף קלוזנר " שפת עבר - שפה * פרסום ראשון : העברית נח ( תשס " ט - תש " ע ) , עמ ' . 26 - 5 העיון הזה נישא כהרצאת פתיחה בכינוס הבין לאומי לחקר השפה העברית ודרכי הוראתה שהתקיים ביום שני ו '...  To the book