א. תפקידים סגנוניים וסוציו־לינגוויסטיים

. 37 בספרות העברית במאה התשע עשרה ובראשית המאה העשרים הועידו כמה מן הסופרים תפקידים מיוחדים למרכיב הארמי . ששר ואחרים הראו את השימוש שעשה בו מנדלי ( ומבחינה זו תקפים דבריהם גם לסופרים אחרים ) . לדעת ששר , הארמית בסיפורי מנדלי נועדה למלא את מקומה של לשון יידיש בעיצוב העיירה היהודית והדמויות המסורתיות שלה , תלמידי חכמים והדיוטות . והרי כמה מובאות : כשהוא מתאר את העיירה , הרי גם שפתו הוא , לא רק זו של דמויותיו מתובלת בארמית . לעומת זאת , כשהוא יוצא מתוך העיירה [ ... ] שפתו הופכת להיות הרבה יותר מקראית ונקיה כמעט , ממילים ומניבים ארמיים . כך , בעיקר בתיאורי הטבע . בתחילת ספר הקבצנים למשל [ ... ] נמצא רק 2 צירופים ארמיים . אך ברגע שהוא נפגש עם ר ' אלתר מיד נכנסנו לעולם העיירה [ ... ] רבים כבר הניבים הארמיים . בצדק קובע ששר שהארמית ממירה את לשון יידיש . ואין פלא שכמה מן . 131 זה השימוש הרווח של אדרבה ; בביטוי אדרבה ואדרבה נתלווה המשמע ' קל וחומר ' . . 132 בזה לא אמרנו שהמשמעות של שתי המילים זהה מעיקרא ; אני מתכוון כאן לשימוש של שתי המילים היום . . 133 ששר כתב משום מה " מטובלת " , וכך עשה גם ...  To the book