א. המרכיב המשוקע

. 20 יסודות ששינו צורתם . מרובים הם המילים והצירופים שבמעבר אל העברית נתעברה צורתם . הדבר בולט במיוחד בשמות עצם שבארמית הם צורת זכר מיודע ובעברית נתפסו כשמות בנקבה : תהליך זה הוא מסימני הקליטה של יסודות ארמיים בעברית החדשה . פעמים הרבה גרר השינוי גם חילוף בכתיב מאל " ף סופית לה " א _, ובייחוד בשני הדורות האחרונים בשל כללי הכתיב של ועד הלשון ושל האקדמיה . למשל : קבלנא , שמעיקרה היא קבלן בתוספת צורן היידוע , a והיום יש " קובלנה נמרצת " , וכן הלולא ( הילולה ) , זוטא ( זוטה ) , חנגא ( חנגה ) _, טיוטא ( טיוטה ) . שמות ממין נקבה יש מהם השומרים על צורתם המקורית : משכנתא , בדותא ( בדותה ) , שאילתא , ויש מהם הממשיכים להלך על שתיים - גם בצורה הארמית וגם בחתימה העברית , למשל : זילותא וגם זילות , נפקותא וגם נפקות , ניחותא וגם ניחות , בךיחותא וגם בדיחות . רק לעתים רחוקות צורת נקבה נתפסת זכר , כמו השימוש של חברותא - ' החבר ללימוד ' , ' בן הזוג ללמידת טנדו ' בישיבות , כגון " אשר ירון ז " ל היה החברותא הנפלא שלי בישיבת הר עציץ " , " צריך למצוא לו חברותא מתאים " . ויש שמצאנו שמות שעיבור הצורה נגע לא רק...  To the book