|
|
אבי שילון תקציר : המאמר בוחן את תפיסתו של האב המייסד של מדינת ישראל , דוד בן - גוריון , באשר לסוגיית הגבולות , מאז החל בפעילותו הציונית ועד ערוב ימיו . המאמר מצביע על שלושה שלבים שונים בהתפתחות יחסו לגבולות : בשלב הראשון בן - גוריון תבע את ארץ ישראל בגרסתה המקסימליסטית , משני עברי הירדן , ואף עד גבול נהר הליטני בצפון ואל עריש בדרום . המסקנות שהסיק באשר לעומק הסכסוך לנוכח המרד הערבי הגדול , בעקבות חרדתו מעתיד העם היהודי באירופה ועל רקע פרסום מסקנות ועדת פיל בשנת , 1937 הביאו אותו לתובנה כי את העימות הציוני - ערבי ניתן לפתור רק באמצעות פשרה טריטוריאלית , ומאז נכון היה לחלוקת הארץ . גם לאחר מלחמת ששת הימים קרא להיפרד מרוב השטחים שכבשה ישראל תמורת הסכם שלום , אך במקביל דרש לספח את ירושלים , חברון ורמת הגולן . בן - גוריון נימק את המפות השונות בהתאם להערכות שנגזרו מהשינויים הפוליטיים , אך המפתח העקרוני להבנת התמורות בעמדתו נעוץ בראייתו את שאלת הטריטוריה כמשנית לצרכים אחרים , ובהם רוב דמוגרפי יהודי , פיזור האוכלוסייה , יכולת הקליטה של עלייה פוטנציאלית , ושיקולי ביטחון , שמרכיב מרכזי בהם היה ק...
To the book |
|
|