ז. תחיית הדיבור העברי בתקופת העלייה השנייה: מלשון יחידים ללשון המונים

להתחלה מחודשת ולהתעצמות זכתה תחיית העברית כלשון דיבור בימי העלייה השנייה ( , ( 1914 - 1904 שהביאה לארץ כשלושים וחמישה אלף 184 איש ופתחה עידן חדש בתולדות היישוב היהודי בארץ . העלייה השנייה לא הייתה עלייה מאורגנת אלא עלייה של יחידים וקבוצות קטנטנות , אבל היא התאפיינה והתייחדה מבחינה סוציולוגית אידאולוגית בוכות קבוצה אחת בת כאלפיים צעירים שספגו בגולה רעיונות לאומיים 185 וסוציאליסטיים . צעירים אלו עלו ארצה ומטרתם הברורה להיות בה . 181 זכרונות הדברים לאספה הכללית השנית לאגדת המורים בא " י , ירושלים תרס _" ה , עמי . 108 ההחלטה אף קובעת שהוועד הבלשני יעסוק ב _" קביעת המלים המחודשות לצרכי בתי הספר וההוראה בהם " . . 182 זוה " ל ג , עמי = ) 49 - 47 לקט , עמי . ( 163 - 162 כבר בשנת תרס " ד הפנה ועד הלשון בירושלים מכתב אל המנהלים והמורים של בתי הספר וגני הילדים ברחבי הארץ והמליץ בו ללמד את הילדים והתלמידים " לבטא עברית על פי המבטא המיוחד לשפתנו , להבדיל בפה כל אות וכל תנועה , כמו שהן נבדלות בכתב " ( זוה " ל א , עמי . ( 9 - 8 לטיפוח ההגייה המופתית ולהפצתה בציבור הרחב ראה טנא , הכוונת הלשון , עמ ' ....  To the book