ד. דיבור עברי במושבות העלייה הראשונה והמורים העברים-החלוצים

ציבור המורים ה '' לאומיים " שפעל במושבות , בירושלים וביפו התארגן במרחשוון תרנ " ב ( אוקטובר 1891 ) והיה לארגון ציבורי שמטרתו לקדם את 5 החינוך העברי לאומי בארץ ישראל . " במרכז דיוניה של " אספת המורים העברים בארץ ישראל " , שפעלה ארבע שנים עד לפירוקה , עמדה שאלת הנהגת העברית כלשון הוראה וכלשון דיבור בבתי הספר . בוועידה הרביעית שלה , בינואר , 1892 החליטה אספת המורים בהסכמה מלאה כי המקצועות תנ '' ך , תולדות עם ישראל , היסטוריה כללית ודקדוק יילמדו " הכל בעברית . ' לעומת זאת בשאלה אם יש מקום להנהיג לימודי מדעים בעברית היה ויכוח נוקב . ראש המתנגדים היה א " ל גורדון , שלימד עברית בעברית בבית הספר 117 בפתח תקווה : וגם החכמות הכלליות לא נוכל להכניסם בבתי הספר בלשון עברית כי אם בלשונות החיים , יען כי חסרים לנו שמות רבים על כל חכמות הכימיה והטבע ועוד . וגם עוד דבר , שהמורה בעצמו אינו מורגל בלשון עבר בדיבור , ואם לא יספיק הדיבור אשר בפיו לבאר לתלמידיו בלשון רחבה כל דבר חכמה וחכמה , אזי לא תבוא החכמה בלב התלמיד בשלמותה , כי אם ברעיונות מקוטעים . על כן עלינו , לפי דעתי , ללמד בעברית רק הלשון , אך לא ה...  To the book