על ידי, על יד

כשתשאלו אדם מישראל , שלשון הדיבור שגורה בפיו והוא אף קורא עברי , מה הן מלות היחס המקראיות הבאות במקום על ידי = ) דורך ; hthroug , yb ; durch ) של זמננו , כלום יעלה על דעתו , שהמקרא משתמש לצורך זה בסימני היחס הפשוטים ביותר , באותיות ב , ל , מ ? הרי לדוגמה : " והושעתים כה ' אלהיהם ולא אושיעם בקשת ובחרב ובמלחמה [ " [ ... ( הושע א , ז ); " ואדני צוה בה ' לתת את נחלת צלפחד אחינו לבנתיו " ( במדבר לו , ב ); " ולא יכרת כל בשר עוד ממי המבול " ( בראשית ט , יא <; " מה ' מצעדי גבר כוננו " ( תהלים לז , כג <; " דברי חכמים [ ... ] נתנו מרועה אחד " ( קהלת יב , יא ); " גם לרעהו ישנא רש " ( משלי יד , כ <; " אך אשר יאכל _לכל נפש " ( שמות יב , טז < . למ " ד זו , המצויה גם בנוסח הברכה המקראית " ברוך האיש לה "' ( " ברוכים אתם לה ' עושה שמים וארץ " ז / ז ברוכים אתם על ידי ה ' . תהלים קטו , טו < , שהעתיקוה בדטיב , ניטשטש אצלנו מובנה התחבירי על ידי התרגום המילולי ביידיש שהיינו רגילים בו , וגם על ידי התרגומים הלועזיים . לפרקים לשון המקרא מצרפת את השם פנים למ " ם של האמצעות : "וידל ישראל מאד מפני מדין " ( כלומר ...  To the book