זכר = הזכיר, הוציא דבר בפיו

א . כלשון המקרא פועל זה בקל במובן של ' הזכיר ' נדיר ביותר במקרא . יש מן החדישים המפרשים כך רק את הפסוק בירמיה : " ומשא ה ' לא תזכרו עוד " > כג , לו ); יש מוסיפים על פסוק זה גם את הפסוק בירמיה : " ואמרתי לא אזכרנו ולא אדבר עוד בשמו " ( כ , ט <; וכמה בלשנים משבשים את הקריאה המקובלת בירמיה כג , לו וקוראים תזכרו בהפעיל ואינם סובלים פירוש זה של זכר בקל . כמה מן המפרשים העתיקים פירשו בדרך ביאור " ומשא ה ' לא תזכרו עוד " מקומות נוספים במקרא . כך הראב " ע כותב בבראשית : " ולא זכר שר המשקים את יוסף וישכחהו - לא הזכירו בפה אל פרעה . כן ומשא ה ' לא תזכרו עוד ( ירמיה כג ) , זכר את ושתי ( אסתר ב , א ) . וישכחהו - בלב ( מ , כג _< " . גם החזקוני מקבל את דעת הראב " ע , והוא אומר : " ולא זכר שר המשקים את יוסף - לא הזכירו בפה אל פרעה מיד בצאתו כמו שבקש ממנו יוסף [ ... ] ולכך וישכחהו בלב " . אף הרלב " ג הולך כאן בעקבות הראב " ע . בקהלת ט , טו מפרש הראב " ע : " ואדם לא זכר את האיש המסכן ההוא - שלא היה לאותו החכם המסכן זכר בפי אנשי העיר לפנים " , והוא ממשיך וכותב : " יש מדקדקים אמרו , כי הזכר [ = הזכר , כל...  To the book