ו. חזית - חזיתות

ב " לשוננו לעם " בהארץ נתפרסמה הערה , שלא להשתמש בצורת חזיתות אלא לומר חזיות משום שהתי " ו אינה מן השורש . המעיר נגרר , כנראה , אחרי דעתו של י " ל בן זאב הכותב : " ואמרו המדקדקים הבחינה להיכר במשקלים האלה , אם התי "ו שרשית , או אם היא סימן נקבה , אם תתקיים התי " ו בריבוי היא שרשית [ ... ] ועל ידי זה נדע גם כן כי התי " ו בשם חנית שרשית , לפי שהרבוי בו וחניתותיהם " . דעתם של הבלשנים החדשים היא , שהשורש של " חנית " , " ברית " , " שחית" ( " בשחיתותם " , איכה ד , כ ) הוא חנ " ה , ברי ' ה , שח " ה , ובכל זאת נכנסה התי " ו לתוך השם בצורות הרבים . וכשם שאנו אומרים ברית - בריתות ומבחינים בינו ובין ברייה - בריות , כך נבחין בין חזית - חזיתות ובין חזייה - חזיות . תופעה זו של תי " ו שימושית , שהיא מצטרפת ליסוד התיבה , אנו מוצאים גם בשמות סגוליים קצרים , כגון : כסת - כסתות , דלת - דלתות , שוקת - שקתות וכוי . הצופה , כ " ח בכסלו תש " ג ( 4 בדצמבר 1942 )  To the book