ג. מצער - שם עצם

מצ _^ ר > מ " ם חרוקה , עי " ן קמוצה ) שם מופשט הוא ולא שם תואר . ואינו נמצא בלשון נקבה מצערה , אלא בלשון זכר בלבד . " על כן אזכרך מארץ ירדן וחרמונים מהר מצער " ( תהלים מב , ז <; " והיה ראשיתך מצער " ( איוב ח , ז ) . ואפילו כשהנושא בפסוק הוא בלשון נקבה הנשוא מצער הוא . " הנה נא העיר הזאת קרוב לנוס שמה והיא מצער אמלטה נא שמה הלא מצער היא " ( בראשית יט , כ ) . לפיכך צריכים לומר : " תל אביב הייתה מצער " ולא " הייתה מצערה " ( דבר , כ' בתמוז , במאמר " תוספות לביאליק שבעל פה " ) וכן : " כת זו גם אם היא מצער בראשיתה " ולא " מצערה בראשיתה " ( שם , כ " ז בתמוז , במאמר " אנשי הרוח בצל " , תחילת פרק ב ) . הארץ , ה ' באב ת ' ש ( 9 באוגוסט 1940 ) . 1 וניגיאה שכ '' ו , והוגאות אחרות . . 2 אם מונים ימים כחודש או לחודש , ראה שם , חלקת מחוקק ; טורי זהב .  To the book