א. רצפה - רצפת; רצפות - רצפות

בקש להתנמנם , פרחי כהונה מכין לפניו באצבע צרדה ואומרים לו : אישי , כהן גדול , עמוד והפג אחת על הרצפה ( יומא א , ז ) . בשלוש הוראות נמצא השם רצפה במקרא : _> א _< כשם עצם פרטי : " רצפה בת איה " , וקריאתו בדגש קל . _> ב < בהוראת ' גחלת לוהטת / ואף זה בדגש קל : " ובידו לצפה " , " עוגת ךצפים " . > ג < במובן ' רצפת קרקע ' . שם זה נמצא הרבה בלשון חכמים ולעברית החדישה נכנס מתוך המשנה והתלמוד ומתוך המקרא , בייחוד מתוך הפסוק שבאסתר על רצפת בהט ושש , המנוקד בכמה הוצאות המקרא בדגש קל . קריאה זו היא לפי שיטת ניקוד אחת , טברנית , וכך מנוקד ביחזקאל פרק מ ופרק מב בכ " י פטרסבורג של נביאים אחרונים משנת , 916 המנוקד ניקוד בבלי , שנשתווה לטברני ( תצלום שטראק < , והיא ההגייה המקובלת בספרות חז " ל ובספרות הרבנית . אולם שיטת ניקוד אחרת קוראת כל רצפה שבמקרא במובן ' רצפת קרקע ' במתג ושווא נע ( שהגו אותו בכמה תקופות ומדינות בחטף פתח ) ופ " א רפה . לפי שיטת ניקוד זו נמסר על ישעיה ו ו במסורת טברנית של בן אשר : " ל ' וכל שום אתתא [ דכוותיה ] " * פ " ר בלשוננו יז > תשי " א < , עמ ' . 11 - 3 . 1 שמואל ב ג , ז ; כא ...  To the book