המשכיות מול שינוי בהתגבשותה של העברית הבינונית עיון במצבה של מערכת הפועל בראשית תקופת המנדט

יעל רשף . 1 מבוא העברית הייתה רכיב מכונן במפעל ההתיישבות הלאומית היהודית בארץ ישראל החל בראשיתו , אך שנים לא מעטות חלפו עד שרכשה לה מעמד של ממש בחיי המעשה . במהלך תקופות העלייה הראשונה והשנייה נוצרו מאחזיה הראשונים , תחילה בבתי הספר ומאוחר יותר גם במסגרות חברתיות וציבוריות אחרות , אך ללשון המסגרת של חיי היישוב הפכה העברית רק לאחר מלחמת העולם הראשונה . המעמד של שפה רשמית שהוענק לה בידי שלטונות המנדט הבריטי סימן את ההכרה בהתפתחות זו , ובד בבד הקל על המשך התפתחותה של השפה ותרם תרומה 1 מכרעת להתבססותה בקרב האוכלוסייה היהודית בארץ ישראל . עד היום עסק המחקר בעיקר בתהליכים ההיסטוריים והחברתיים שאפשרו לעברית להפוך ללשונו העיקרית של היישוב . לעומת זאת הוקדשה תשומת לב מועטה לשאלת התשתית הלשונית שאפשרה את השלמתם של התהליכים הללו . חקר הרובד המוקדם של העברית החדשה התמקד ברובו בלשון הספרותית , שהתפתחה במסלול נפרד , מנותק במידה רבה מן הכיוון שהתפתחה בו העברית 2 השימושית . מכיוון שכך אין במחקר הקיים כדי ללמד על צמיחתה של העברית השימושית , בדיבור ובכתב . מטרתו של מאמר זה לפתוח צוהר אל טיבה של העברית ה...  To the book