שלושה מטביעין זה על גב זה בין מובאה לבבואה בלשון מאפו, מנדלי והזז

ברכה דלמצקי פישלר לזכר מורי וידידי גרשון שקד מלים שכנות , או חברות ישנות , מאירות ושמחות תמיד כשהן מזדמנות בהיסח הדעת שוב לפונדק אחד ; ואף הקורא שמח עמהן ( ביאליק , " יוצר הנוסח " , כל כתבי , עמ ' רמ ) . מבוא צירופי לשון כבסיס הדיון ההיסטורי רוב שנותיה במזרח אירופה הייתה הסיפורת העברית זירה ליחסים משתנים בין שלוש לשונות : שני רובדי העברית הקלאסיים , שמקורם בקורפוסים קנוניים חתומים ( הכתובים בחלקם ארמית ) , והיידיש המדוברת והכתובה . תפקיד היסטורי סמוי וגלוי ביחסים בין שלוש לשונות הבסיס האלה מילאו לשונות הספרות הרבנית והחסידית וספרות המדע והפובליציסטיקה מבית , והלשונות הסלביות והגרמנית מחוץ . ההשפעות הזרות היו לא אחת עקיפות והגיעו לכתיבה העברית בתיווך היידיש . מן הבחינה הבלשנית שלוש הלשונות אינן אלא שתיים : העברית על רבדיה מזה - והיא השפה שבחזית ; והיידיש מזה - והיא שפת הרקע וההשפעה . אבל הבחינה הספרותית מקיימת את המבנה המשולש : דימויי הלשונות בספרות ההשכלה ביססו בתודעת צרכניה קרבה יתרה בין לשון חז " ל ליידיש וריחוק לשון מקרא * אני מודה לד " ר דלית ברמן ולד '' ר מרדכי מישור על עזרתם בעצה...  To the book