מאה שנה לכתיב ה"יליני"

מרדכי מישור הכתיב התקני שלנו צמח בתוך תהליך תחיית הלשון . סוד זה ידוע לקומץ אנשי מקצוע בלבד . בעיני הציבור הרחב , ובכללו בני חוגי משכילים ותלמידי חכמים , הכתיב התקני שלנו הוא בעל קדמות מופלגת . יש שיאמרו , מן הסתם , שהוא הכתיב המקראי . אלא שבדיקה קלה תוכיח שהכתיב של המקרא פרוע ביותר , ושום אחידות אינה עולה ממנו . ובכן , אם הכתיב שלנו איננו מורשת המקרא , הוא בוודאי מורשת מדקדקי ימי הביניים . אבל יודעי דבר יודעים שהכתיב התקני שלנו צמח בתוך תהליך תחיית הלשון , למילוי צורכי החינוך העברי בארץ ישראל . אנסה להציב את ציוני הדרך העיקריים בהתגבשות הכתיב שלנו מאז תחיית 1 הלשון ולהציע התבוננות מחודשת בשאלת הכתיב לאור ההשקפות והצרכים של ימינו . למעשה , עד לייסוד ועד הלשון לא היה לעברית כתיב אחיד מחייב . אצל בעלי השכלה דקדוקית הייתה תודעה של תלות כלשהי של אמות הקריאה באורך התנועות - פרי תורתם של הקמחיים - והמדקדקים בכתיבתם הקפידו שלא לכתוב יו " ד ולא וי " ו לפני דגש ולפני שווא נח . החולם והצירי היו , למעשה , נתונים ללבו של כל כותב , מתוך דבקות מסוימת במקרא , בייחוד בכתיבת פסוקים או מליצות מן המקרא ....  To the book