|
|
הקדמה וארן לאמב הגעתי לסטודיו לאמנות התנועה ( Art of Movement Studio ) שנה לפני הפרסום של המהדורה הראשונה של מ א מ ץ ( . ( 1947 רודולף לאבאן ופרדריק לורנס חיפשו להכשיר מישהו בהמשך לעמיתים שלהם מתקופת המלחמה ביישום של ״קצב תעשייתי״ או ״התנועעות בשעת עמל״ ( , ( Lilt in Labour כמו שהם כינו זאת , במפעלי ייצור בריטיים . העמיתים הראשיים היו ליזה אולמן , שהתחילה להתמקד בשילוב של תנועה בחינוך , וג ’ ין נ ְיו ּל ָאב , שהשקיעה את כל זמנה בהוראת תנועה לשחקנים של . Theatre Workshop הסיבה היחידה להימצאותי שם הייתה ההשראה ששאבתי משלושה חודשי מחקר של העבודה של לאבאן בגרמניה בין שתי מלחמות העולם . ההשראה הזאת נבעה בעיקרה מהמפגש עם מושג המאמץ של לאבאן . הוא העניק השראה גם לכוריאוגרף קורט יוס , שהקבוצה שלו הופיעה אז באנגליה , והושפעתי עמוקות מהבלט שלו . The Green Table אין שום אזכור של בלט בספר , אבל יש התייחסות לקצב , והאמונה של המחבר שכל אדם הוא רקדן מופיעה כמעט בכל עמוד . ההמצאה של תיווי שמאפשר לתאר מאמצים במונחים תנועתיים וקצביים נדמתה לי נחוצה ושימושית כל כך , שעזבתי את עבודתי והתחלתי קריירה חדשה ל...
To the book |
|
|