עירוב הצופה בעזרת תהודה

הסופים של U ושל h - e ייחודיים לאפרטוסים התיאטרליים שהמופעים האלה מבנים . כפי שטענו בפרק , 3 הדיסיונקציה בין הבמה לאולם המתרחשת בעקבות שבירת חוזה הפנייה – מענה , דורשת הבניה אחרת של הקשר בין הצופים למופע . שני המופעים מחווטים את הצופים על – ידי הטמעת מבטם וחושים נוספים שלהם לתוך חלל המופע . קופסת – הראש ב - h - e או המערך ההטרוגני של חפצים , גופים אנושיים וגופי – בובה , תאורה , קולות וצלילים ב - U יוצרים סביבה של סוכנים אנושיים ולא – אנושיים מרושתים . נוכחותם של הצופים אינה מסתכמת בכוונון החושים לתפיסה , אלא גם מעצבת באופן תחושתי את המופע עצמו , דבר המודגם באופן המוחשי ביותר ב - , U שבו הרחבת מבטו של האינדיבידואל באמצעות אור הפנס מאירה את הבמה . מתעוררת השאלה האם החיווט המרחבי של הצופים בזמן האירוע מאריך את ביטוי המערך בין הצופים למופע בזמן שלאחר האירוע . שני המופעים מתערבים באפרטוס התיאטרלי דרך הגדרה מחדש של מקום הצופים ופעילותם במופע עצמו . ההתערבות הזו משפיעה גם על שני פרוטוקולים של התקבלות על – ידי הקהל שמתרחשים לאחר ההופעה . ב - h - e הצופה מוזמנת לכתוב את רשמיה בספר אורחים אחרי צ...  To the book