תנועת–כוח ותנועת–משבר

בתמונה השלישית הפה פועל כחור שסופג תחילה את האריה האופראית ואחר כך בוחר מלודיה לשיר מתוכה . לפני שהקול נכנס למשחק ההכפלה ( שבו לא ברור מי הוא המקור , הקול החי או המוקלט ) , הוא מחסיר מתוך המקור המוזיקלי את הטונים שהוא מסוגל להפיק . האופרציה מורכבת משני צעדים : הקשבה שסופגת את המלודיה על – ידי בחירתה מתוך האריה , ושירה שמשקפת את החלק שהוחסר . שוב יש כאן המרה : אירוע חושי אחד מפוענח – האופרה המקורית ששרה זמרת האופרה – ואז משמש להצפנת – יתר של גוף הרקדנית . אפשר היה לומר שהמלודיה פשוט עוברת מקול אחד לאחר , בין שני איברים מאותו סוג , אילולא הייתה המלודיה מופשטת מההקשר המקורי שלה ומעוותת בהעברה הזו . קלוז – אפ שמעוות את המנגינה המקורית עד אי – הכרה מזכיר את התיאור של דלז וגואטרי את הפרצוף כמגפון ( . ( 179 : ATP המגפון לא רק מגביר את עוצמת הקול של המלודיה המקורית כאן , בהכפלתה בקול החי והמוקלט ; הוא גם מעוות אותה , מדלדל אותה כאשר הוא מסיר את הליווי התזמורתי , כמו גם את הברק והווירטואוזיות של הקול האופראי . האוזניים והפה , השמיעה והשירה של הרקדנית , פועלים כחורים של סובייקטיפיקציה , ומגישים ...  To the book