|
|
הפרק הנוכחי , בנקודת האמצע של הדיון שלנו , יעסוק באחד הנושאים השנויים ביותר במחלוקת בהיסטוריה של הפילוסופיה המערבית ושל ביקורת המחול , שהוא גם שאלה חשובה העולה מתוך המושג " כוריאוגרפיה של בעיות " : האם מחול יכול להיות שווה לחשיבה , ואם כן , באילו תנאים ? הדיון במערכת היחסים בין מחול למחשבה מסתבך עוד יותר בעקבות טענות הקשורות לאימפרוביזציה , ייצור תנועת מחול ברגע ביצועה , שמה שמכונה הגוף החושב מזוהה עמה לעתים קרובות . לפני שננסה לענות על השאלה הזו על בסיס חשיפת מתודת –הבעיות של , ( WDSQ ) Weak Dance Strong Questions כמה הערות מקדימות על ההקשר של האימפרוביזציה במחול ועל התיאוריה שלה דרושות כדי להיטיב למקם את היקף הנושא " אימפרוביזציה " ואת הבעיה ש - WDSQ מציב מולו . מאז התנתק המחול המודרני מהבלט בתחילת המאה העשרים , אצרה האימפרוביזציה הבטחה מיוחדת להמצאה של תנועה מסוג חדש . הציפייה להיוולדותה של תנועה חדשה מאימפרוביזציה מבוססת על הנחות ורעיונות שנוסחו לראשונה על – ידי חלוצי מחול מודרני כמו איזדורה דנקן , וחודשו ופותחו משנות השישים והשבעים והלאה : חופש בביטוי אישי ספונטני ; אחדות הגוף – נ...
To the book |
|
|