|
|
לפני שניקח את המחקר שלנו הלאה , אל ההיבטים התיאטרליים של הייצוג , עלינו לנתח את המונח " מחול תיאטרוני " ( Th eater dance ) במסורת המערבית ( המערב אירופאית והצפון אמריקאית ) , שבמסגרתה נוצרו והוצגו הכוריאוגרפיות הנדונות כאן . המילה " תיאטרון " כאן איננה רק הבדלה מוסדית מפרקטיקות מחול לא – אמנותיות כמו ריקוד חברתי או ריקוד עממי מסורתי . מאז ההתמקצעות המודרנית של המחול במערב במאה ה – , 18 הוא התרחש כדיסציפלינה אמנותית בתוך התיאטרון , כך שרוב היבטי ההפקה והייצוג שלו הוסדרו דרך האפרטוס של התיאטרון . כמו אמנויות מופע אחרות בתקופת הניאו – אוונגרד בשנות השישים והשבעים של המאה העשרים , פרקטיקות אקספרימנטליות במחול , המפורסמות בהן של הכוריאוגרפים של תיאטרון מחול ג ’ דסון , קראו תגר על התיאטרון בשם עיקרון המיזוג בין האמנות לחיים , או נטשו אותו זמנית לטובת אתרים מתאימים יותר מבחינה פיזית או אידאולוגית – גלריות , הרחוב או אתרים אחרים של חיי היומיום . בשנות התשעים והאלפיים , כשג ' ונתן בארוז ויאן ריטסמה , קסבייה לה רואה , בוריס שרמץ , אסתר סלמון , יפטה פון דינתר ומטה אינגווארטסן נכנסו לשדה המחול והמ...
To the book |
|
|