|
|
פרק זה מתמקד בשבירת הקשר גוף – תנועה , או הסינתזה בין הגוף לתנועה דרך ביטויו האישי של סובייקט המחול או דרך ההבעה הגופנית של תנועה כאובייקט המחול . אחקור כאן בייחוד את צורות הגופניות ( corporeality ) המתנגדות ל " פרדיקציה של סובייקטיביות מגולמת " ( , ( 204 : 2011 Roth fi eld המסמנות באופן מובהק את המורשת המודרניסטית במחול העכשווי . מחול מודרני ומחול עכשווי שימשו כמטאפורות עיקריות להבנה פנומנולוגית של ניסיון ותודעה מגולמים , בהדגישם את התכונות הסובייקטיביסטיות והאישיות של התנועה ( ראו . ( 2008 Kozel ; 1996 Sheets - Johnstone כפי שסטמטייה פורטנובה מעירה , " כדי לשמור את הגוף כבסיס לידע ולניסיון יש לחזור ולהסב את תשומת הלב ל " אני " : הניסיון שנחווה הוא תמיד הניסיון שלו או שלה , והגישה היא תמיד בגוף ראשון " ( . ( 4 : 2013 Portanova אף שהכוריאוגרפיות שנדון בהן כאן לא מחליפות את הגוף בסוכן לא – אנושי , כמו מערכת דיגיטלית בגישתה של פורטנובה , אלא " שומרות " את הגוף כאביזר פיזי של תנועה , אדגים כיצד מערכת היחסים בין הגוף לתנועה הופכת אימפרסונלית ועוברת דה – סובייקטיפיקציה ודיס –אובייקטיביזציה ...
To the book |
|
|