מופע כוריאוגרפי אחרי דלז: מושגים אקספרסיביים

ספר זה בוחן כיצד ביצוע של כוריאוגרפיה במופע מייצר מושגים משלו , שהם ספציפיים לתהליכי היצירה , הביצוע והנוכחות במופע כוריאוגרפי . הטענה כי המופע הכוריאוגרפי מסוגל לפרקטיקה מושגית ייחודית משלו מבוססת בחלקה על התיאוריה הקולנועית של ז ’ יל דלז . בק ו ל נ ו ע : I ד י מ ו י – ה ת נ ו ע ה ( 1983 / 1986 ) ו ב ק ו ל נ ו ע : I I ד י מ ו י – ה ז מ ן הפילוסוף בוחן דימויים קולנועיים וגוזר מהם מושגים סינמטוגרפיים , כשהוא טוען שאותם דימויים " ניתנים " בקולנוע אך הבנייתם כמושגים דורשת תיאוריה פילוסופית ( C 2 : . ( 280 בניסוח דימוי – התנועה של הקולנוע הקלאסי ודימויי – הזמן של הקולנוע המודרני , דלז מתייחס לדימוי בשני היבטים : כ " תוכן טרום – מילולי בעל פשר" ( ix : C 1 ) שבעזרתו יוצרי קולנוע חושבים ויוצרים קולנוע , וכמושג מטאפיזי המבוסס על תיאוריית הדימוי של אנרי ברגסון בח ו מ ר ו ז י כ ר ו ן ( . ( 1896 / 1991 אף שדלז מאמץ נקודת מבט היסטורית ולינארית כדי להצביע על הקשר שבין המעבר מהקולנוע הקלאסי למודרני להתפתחות של דימויי – זמן מדימויי–תנועה – אבולוציה שבמהלכה , לטענתו , הקולנוע עובר מוטציה כדי להגיע למה...  To the book