הכוריאוגרפים האלה , כמו גם המבקרים והתיאורטיקנים שלהם , נוטים להתייחס לעבודות הנידונות כאן כאל " מופעים " או אפילו " מופעים כוריאוגרפיים " , בהימנעות מסוימת ואולי לא מודעת מהמונח " מחול " . המונח " מופע " מעיד על השתייכותן של העבודות לאמנויות המופע ולא לאמנויות הפלסטיות , אבל בניגוד ל " אמנות המופע " ( פרפורמנס , או " האמנות החיה " , , live art בהקשר הבריטי , , ( 2004 Heath fi eld שמבחינה היסטורית הגדירה מופע כאירועים בודדים , לא ניתנים לשחזור ואוטוגרפיים המהווים ניגוד לאובייקטים חומריים קבועים או לצורות התיווי הניתנות לפרשנות במוזיקה ובמחול , המופעים הללו נוצרים במטרה להיות מבוצעים באופן חוזר בתיאטראות . כמו " כוריאוגרפיה " , " מופע " כאן אינו רק מונח טכני , המצומצם להיבט הביצוע של כוריאוגרפיה באירוע מרחבי – זמני חי ; הוא מאפשר את האי – מוגדרות והביטויים ההטרוגניים של המדיום , באופן דומה לאמנות המופע . הזיקה של המחול כתחום מחקר וכפרקטיקה אמנותית לתיאוריית המופע מאשרת זאת , וכורכת את מושג המופע למחול . פלבסט מתייחס לעבודותיהם של לה רואה , אינגווארטסן , שרמץ ובארוז וריטסמה כאל " מופעים ...
To the book