בן־גוריון ותפקיד הלשון העברית

בךגוריון _, בדומה לבן יהודה , כרך את השיבה לארץ אבות עם השיבה ללשון האבות כמרכיבים חשובים של הזהות הלאומית . שניהם עלו ארצה בצעירותם והחליפו את שמם הלועזי לשם עברי . שניהם הבינו שאימוץ הלשון העברית והפיכתה ללשון דיבור עיקרית של היישוב היהודי בארץ הם המפתח להקמת חברה המושתתת כולה על עולים מארצות שונות הדוברים לשונות שונות . באמצעים הצנועים שעמדו לרשותו בעת ההיא הניח בן יהודה את היסודות : ייסוד עיתון עברי , חינוך עברי , . 9 שם , עמ ' . 202 - 200 . 10 א ' אבנרי , " מודל של ישראל אחרת : ארבעים שנה ל ' מנשר העברי '" , הארץ , ב ' בשבט תשנ "ז ( 10 בינואר . ( 1997 . 11 דברי הכנסת , תשל " ב , עמ ' . 1209 ייסוד ועד הלשון העברית והעמדת מילון היסטורי ללשון העברית . בן גוריון רתם את אמצעיה הממלכתיים של המדינה שזה עתה נולדה להנחלת הלשון העברית ולהשלטתה בקרב כמיליון עולים , שהגיעו מקצות תבל ומספרם עלה בהרבה על מספר תושבי הארץ . אך היה גם פן אחר לתפיסת בן גוריון בשאלת תפקידה של הלשון העברית . הזיקה בין מדינת ישראל לעם היהודי בתפוצותיו הייתה יסוד מוסד ואבן פינה במשנתו האידאולוגית , והוא דבק בה בעקיבות...  To the book