מעמד העברית במכון ויצמן למדע

בשנת 1933 הניח חיים ויצמן את אבן הפינה ברחובות למכון למחקר מדעי על שם דניאל זיו . ויצמן כיהן כנשיאו , ובשנת , 1949 במלאות לו שבעים וחמש שנים , נחנך מכון ויצמן למדע . המכון כלל אז מחלקות למתמטיקה , פיזיקה , כימיה ומדעי החיים . בשנת 1958 נוסדה במסגרת המכון מדרשת פיינברג , שבה לומדים סטודנטים מצטיינים מהארץ ומחוץ לארץ לתארים מתקדמים . ב 1972 נרשמה המדרשה במדינת ניו יורק כמוסד חינוכי . כאמור , בשנות השמונים של המאה העשרים דנה הכנסת בהצעות לחקיקת חוק העברית . בין השאר נדונה גם שאלת מעמד העברית והשימוש בה במוסדות להשכלה גבוהה . מיכאל פלדמן , דיקן מדרשת פיינברג במכון ויצמן באותם ימים , העיד כי אף על פי שהוא עצמו איש מדעי הטבע , " אני רגיש לאופן שבו הלשון העברית נראית בעינינו ולאופן שבו אנחנו נראים בעיני הלשון העברית " . הוא ציין כי המוסדות להשכלה גבוהה חיים בשתי מציאויות שונות - המציאות הישראלית והמציאות הבין לאומית . המציאות השנייה משפיעה לעתים קרובות על עצם קיומם הפיזי של המוסדות הללו ועל המהות העניינית של עבודתם . פלדמן הדגיש שמכון ויצמן עושה מאמצים עליונים להביא מלומדים יהודים וסטודנטים...  To the book