ייצוג האקדמיה במליאת רשות השידור

עיגון מעמד שירות השידור בחוק מיוחד , חוק רשות השידור , הביא לנקיטת יזמה מצד האקדמיה כדי להבטיח את מעמדה בהיערכות החדשה . החוק נדון בקריאה ראשונה בכנסת בשלהי סיוון תשכ " ג ( אמצע יוני . ( 1963 לאחר מכן הועבר לוועדה משותפת של ועדת החוקה חוק ומשפט ושל ועדת החינוך והתרבות בראשות חבר הכנסת משה אונא ( מפד " ל ) . כעבור חודשים מספר כתב סגן נשיא האקדמיה בן חיים לאונא וציין כי חוק המוסד העליון ללשון העברית מטיל על האקדמיה את האחריות להכוונת הלשון במדינה . מאחר ששירות השידור הוא " כלי ראשון במעלה . 26 זה " א י - יא , עמי . 170 - 169 . 27 על המבטא , עמי . 109 . 28 שם , עמי . 110 , 86 . 29 זה " א י - יא , עמי . 171 . 30 ראה למשל ח ' רוזן , העברית שלנו , תל אביב תשט " ז , עמ ' . 137 - 107 . 31 על המבטא , עמ ' . 108 . 32 דברי הכנסת , , 37 תשכ " ג , עמי . 2111 - 2101 ובחשיבות להשרשת הלשון ולפיתוח הדיבור העברי " , האקדמיה סבורה שעליה להיות מיוצגת באופן קבוע ברשות העתידה לקום . לאחר פגישה של בן חיים עם אונא שבה האקדמיה וניסחה את תביעתה בשאלת ייצוגה הקבוע במליאת רשות השידור . האקדמיה טענה שהלשון העברית...  To the book