המסגרות הציבוריות ומערכת החינוך

שתי המסגרות הציבוריות שפעלו לחיזוק מעמד הלשון ולתקנתה - קרן הלשון העברית ואגודת שוחרי הלשון - ראו במשרד החינוך והתרבות גורם ראשון במעלה , שכן הוא חלש על כל מוסדות החינוך בארץ . בשנת הלימודים תש " ם זימן אליעזר שמואלי , מנכ " ל המשרד וחבר באגודת שוחרי העברית , שני דיונים עם ראשי קל "ע והאגודה , בהשתתפות מנהלים של מוסדות חינוך ונציגים של האגפים השונים במשרד בנושא " מקומה ומעמדה של הלשון העברית במוסדות החינוך " . במפגש הראשון ציין אטר שאין מודעות ללשון , והמורים אינם מייחסים חשיבות לתקינות השפה . לוין אמר שמערכת החינוך צריכה להתמקד בעקירת שיבושים מבניים ובמניעת דלדול בלשון . במפגש השני נסקרו תכניות הטלוויזיה הלימודית העוסקות בלשון והתכניות המתוכננות . כמו כן נמסר דין וחשבון של צוות מפקחי הלשון במשרד החינוך שדנו בדרכים לחיזוק מעמד הלשון העברית . " יועץ מנכ " ל משרד החינוך הודיע שעל הפרק עומדת הכנת תכנית עם הטלוויזיה הלימודית בנושאים הקשורים בשיפור הלשון המדוברת . נושאים אלה גם יעובדו במשרד החינוך בשביל 58 מערכת החינוך במקביל לשידורם בטלוויזיה . הסתדרות המורים הצטרפה לקל " ע בראשית שנת תשמ ...  To the book