האקדמיה והעברית בת זמננו

בשני העשורים הראשונים לאחר קום המדינה פעלה האקדמיה ללשון העברית בתחום הכוונת הלשון , בהעמדת מינוח עברי לתחומים ולמקצועות רבים ומגוונים , בתעתיק , בדקדוק ובכתיב . החלטות האקדמיה בנושאים אלה פורסמו ב " רשומות" וחייבו את " מוסדות החינוך והמדע , הממשלה , מחלקותיה ומוסדותיה והרשויות המקומיות " , כמצוין בחוק המוסד העליון ללשון העברית , תשי " ג - . 1953 ההתעוררות שקמה בחוגים שונים בציבור בשאלת מעמד הלשון לא פסחה על האקדמיה . בישיבת המליאה שהתקיימה במרחשוון תשל " ז קבל שלמה מורג שלמעלה ממחצית התקציב השנתי של האקדמיה מיועד למפעל המילון ההיסטורי של הלשון העברית . הוא סבר שיש לאקדמיה גם תפקידים אחרים בתחום המחקר ובתחום המעשה , בעיקר בנושאים שעניינם מהותה ועתידה של העברית בת זמננו , וביקש רשמית לייחד ישיבה לשאלת כיווני העבודה של האקדמיה ותחומיה . החוקר והמשורר אהרן מירסקי אמר שמעמד הלשון הולך ומתמעט , ולכן צורך השעה הוא שהאקדמיה תעסוק בנושא זה בציבור . הוא אף הביע את החשש שבתוך זמן קצר " תהיה לנו בארץ לשון לועזית בצדה של הלשון העברית " . אורבך תהה . 22 דברי הכנסת , תשל " ח , עמ ' . 2170 - 2168 . 2...  To the book