|
|
כעבור שנים מספר התנהל בכנסת דיון ערכי מעניין בהצעת חוק _נצר סרני שהקיף את תולדות עם ישראל בארץ ישראל , את נופי הארץ ואת שמות היישובים בה . בעת הדיון בכנסת הוצגו זה מול זה שני נושאים ערכיים שנקבעו כמסד האידאולוגי למדינת ישראל . האחד אימוץ הלשון העברית ברשות היחיד וברשות הרבים , והאחר הנצחת השואה והעמדת הגבורה במוקד ההנצחה . משרד ראש הממשלה נתן לוועדת השמות הממשלתית סמכויות להכריע בנושא שהופקד בידה . החלטותיה היו מחייבות מאחר שלא הייתה מעליה כל ערכאת ערעורים . חברי נצר ( בוכנוואלד ) ביקשו לשנות את שם קיבוצם לנצר סרני , כדי להנציח את השליח הצנחן אנצו סרני . ועדת השמות התנגדה מאחר שסרני איננו שם עברי , ובמקום זאת הציעה את השם . 46 דברי הכנסת , כרך , 12 חלק , 2 כ " ז באב תשי " ב ( 18 באוגוסט , ( 1952 עמ ' . 2988 - 2986 נצר חיים . בט " ז בחשון תשט " ו ( 12 בנובמבר 1954 ) פרסם נתן אלתרמן ב "טור השביעי " , מדורו הקבוע בעיתון " דבר " , טור תחת הכותרת " נצר סרני " ובו יצא נגד ההפרזה של הוועדה , אשר בלהט עבודתה ביקשה להימנע מן המילה סרני בשם הקיבוץ מה נאמר למול פסק ועדת השמות ! אמנם : " נצר חיי...
To the book |
|
|