יהדות־של־דת ויהדות לאומית

התומכים ביהדות של דת טוענים ששוב לא קיים לאום יהודי , וכל מה שנשאר הוא קהילה דתית ישראלית . הם ויתרו על האמונה הלאומית במשיח ועל התקווה לתקומה לאומית בעתיד . הם חושבים שהיהודים צריכים להיטמע בתרבות סביבתם ברוח , ברגש וברצון , לשלב את המטרות שלהם ואת שאיפותיהם בחיי הארץ שבה נולדו , ולא לשמור לעצמם אלא את אמונתם הדתית הייחודית . רובם של המתבוללים למחצה כבר אינם מחזיקים ביהדות הדתית הישנה , המסורתית , כי אם ביהדות רפורמית – אמונה דתית המופיעה במגוון של צורות , הן בעיקרים והן בפולחן המעשי . אך אפשר לאתר נושאים משותפים לכל הגוונים : אמונה באלוהות רוחנית , המשותפת לכל בני האדם ; אמונה בכך שהמוסריות , ובעיקר אהבת האדם באשר הוא , היא עבודה אמתית של האל ; אמונה שבעבר , וגם עתה , מופקד עם ישראל על שליחות לאנושות כולה ; והאמונה שהתפיסה היהודית של האלוהות כישות מוסרית טהורה תתקבל בעתיד על ידי האנושות כולה . המונותאיזם האתי של היהדות והאמונה בניצחון שלו – אלה העיקרים של החוגים הדתיים הליברליים , בכל אופן על פי הגרסה הרשמית . באשר להתגלות העל טבעית ולהלכה , התופסת מקום רחב ביהדות המסורתית , נמצא בחו...  To the book