|
|
כדי שהתכניות שבהר בהדגשת הגילויים הפלאיים שבחיינו ושרשרת הדורות והתלאות המשותפות שבגולה תשפענה על תהליך ההתמזגות בארץ ותמנענה את תהליך ההתפרקות והפירוד שבתפוצות , הכרחי שתשאנה אופי ציבורי כללי . עליהן להיות מרכזיות ולהיות מלוות בהרגשה שהן נערכות כאילו בשם הציבור כולו ולמענו . הווי אומר – יש לערכן בצורה שכזאת שכל יהודי בעולם יוכל להרגיש את השתתפותו אם ירצה בכך ; הרגשת ההזדהות צריכה להיות האווירה של אותו מרכז . זאת אפשר ללמוד מדרכי המקדש והמעמדות שהתרכזו בסביבתו ; שם נהגו לעשות את העבודה והתפילה בשם העם , וה " בשם " הזה הוא הוא שנתן לעם כולו את הצביון המסורתי ויצר את מושג הברית שבין ישראל ואלוקים , אף על פי שלא כל בני העם שמרו את מצוות התורה . המעמדים שייערכו בהר בשם הציבור יכולים להפוך את העם כולו היושב בציון לעם דתי מבלי להתערב בחיי הפרט והיחיד ומבלי לפגוע במצפונו החופשי של כל אחד ואחד . כמובן שהמושג " בשם העם " אינו מושג חוקי אלא תאולוגי ג › דא ; שליחות דתית אינה נובעת מהחלטות מוסדות מוסמכים אלא מרצונם של המבצעים העושים את עבודת השם בשביל העם כולו , בדומה לכוהנים ולשליחי ציבור בבית הכ...
To the book |
|
|