עינויי הנפש בתקופת השואה

מתוך עיון בהגותם של גדולי התורה מתקופת השואה אנו למדים , שהמוות הקרב ובא לא היה בעיניהם הדבר החשוב ביותר . לגבם היה המוות תופעה טבעית הקשורה במעשה 23 ד ' סדן , " לנקודת האמונה ביומני השואה " , בתוך : מ ' אליאב ( עורך ) , עיונים בתקופת השואה : אסופת מאמרים לזכרו של פרופ ' מאיר דבורז ' צקי , רמת גן תשל " ט , עמ ' . 70 לדברי סדן , הרב שמרלר היה רבם של נטורי קרתא בירושלים . אולי כוונתו לרב נפתלי צבי שמרלר שהיה דיין בבית הדין של העדה החרדית . שז " ך מביא את הטקסט של סדן בשינויים קלים . בראשית , מאז אדם הראשון . הם התכוננו והכינו עצמם לקדש את השם , והסתכלו על המוות כעל מעבר מעולם אחד למשנהו , מחדר אחד לחדר השני . הם לא התאוננו על מכאובי וייסורי הגוף שהיו רגילים להם ומחוסנים כלפיהם , בבחינת " כי הם חיינו " . בהשקפתם נראו הייסורים כמיועדים לזכך ולטהר את נפשו של האדם . כן , כלפי צרות וייסורים היו מחוסנים . ברם , הם הצטערו וסבלו מאוד מעינויי הנפש שנזדמנו להם בשואה . עינויי נפש נוראים והשפלת כבוד האדם בהם נתקלו על כל צעד ושעל . כי הרי מגמתו של השטן הנאצי הייתה להשפיל ולהעליב את היהודי , בחייו היו...  To the book