|
|
הבריחה הייתה הדרך היחידה להצלה ; לברוח מן הסכנה המרחפת מעל לראש מבלי לדעת לאן לברוח והיכן החרב לא מתהפכת . אנשים ברחו ממקום למקום וחיפשו דרכים איך לצאת מן המצר . בתחילה , סברו רבנים רבים שעליהם להישאר עם עדתם ולא לעזבה , והם נשארו במקומם אפילו בשעה שהציעו להם דרכי בריחה ומפלט . נדמה היה להם שאולי יוכלו להושיע במידת מה מתוך חשיבותם כרבני העדה ואולי גם יוכלו לעודד את אנשיהם ולחזקם באמונה ובתקווה , אבל מהר מאוד התברר להם שהם לא יכולים לעזור במאומה . להפך : במקומות רבים הם נהפכו למכשול ולרועץ לאנשים שהסתובבו לידם משום שהרשעים התנפלו עליהם תכופות בביקורי ענישה על מנת להתעלל בהם , למרוט את זקנם ולהכותם . הם הוכו למוות ועונו יחד עם שכניהם . בכל זאת , רובם נשארו לקיים את האמרה הדתית " ע מּ וֹ אנכי בצ › ה " . רק בודדים כמו הרבי מגור , הרבי מבעלז והגאון רבי שלמה דוד כהנא מצאו את הדרך לברוח מעמק הבכא , כמו גם קבוצות הפליטים של רבנים וישיבות שנמלטו וברחו בהתחלה לסביבות ווילנא , לידי הליטאים , ומשם נפתחה להם הדרך לצאת ליפן , לארץ ישראל ולאמריקה והם שארית פליטת התורה . המניע העיקרי שפעל אצל [ הנשארי...
To the book |
|
|