ה. עמו אנוכי בצרה

. 49 [ רשמתי ] שלושה סיפורים שבהם מאמין בלתי ידוע אומר לכל השואלים אותו על מציאות אלוקים – שהוא נמצא כמונו בצרות , מפני שצרות ישראל הן צרותיו , ויש צורך לסייע לו , לעזור לו להתגבר על המצוקות . במקום אחד רשום אצלי , כששאל [ את המאמין ] אחד הקצטניקים כיצד אנו יכולים לסייע לו , ענה : " הרבה ! הרבה ! ובפרט אנו במחנה , במה ? באהבת ישראל ובעזרה הדדית הוא נושע אתנו , על ידינו " . קשה לומר דבר כזה וקשה להבינו , אבל כך הוא הדבר ומקרא מלא הוא הרומז עלינו : " כּ י קרוֹבה ישוּעתי לבוֹא " , והכוונה לישועתו . וכשתבוא ישועתו יגל לבנו בישועתו יותר מאשר בישועתנו . ובמקום אחר [ רשמתי סיפור ] על המאמין שכל יום ויום היה מחכה ומצפה ומקווה לראות בתשועת אלוקים . הרעיון הזה כשלעצמו נמצא במדרשים ובזוהר בהרבה מקומות , ונאמר בצורות שונות בכל הגזרות ובכל ההשמדות אלא שבמחנות הוא קיבל משמעות מציאותית חיה כחלק מן המחשבה היום – יומית שלהם . . 50 גזרה התפיסה הדתית קיבלה את השואה כגזרה מן השמים שאין לתפסה ואין להרהר אחריה . הגזרה מתייחסת לישראל ולתורה ואפילו לשכינה השוכנת ביחד עם עם ישראל בצרה – " ע מּ וֹ אנכי בצ › ה "...  To the book