|
|
נקודת המוצא הבסיסית של איינשטיין בהתייחסו לאופי היחסים בין המדינות הייתה דומה למדיי לאופן ראייתו את שהתרחש בתוך המדינה , כלומר , בהיעדר ריבון עתידה לשרור אנרכיה וסכנת הידרדרות למלחמה חדשה . הוא ראה את הבסיס המוסרי ליחסים הבין – לאומיים בהגינות , בצדק אובייקטיבי וברציונליות , במטרה להגיע לעידן שבו ישלטו הצדק והתבונה . לשיטתו , הלאומיות וריבונות המדינות הן אויבות החירות , השוויון וההיגיון , ואותן צריך לרסן גם במישור הבין – לאומי ולא רק בתוך המדינה . אלא שבזירה הבין – לאומית , אליבא דאיינשטיין , הוכיחה ההיסטוריה כי האלימות והפגיעה בחיי אדם עדיין נפוצות הרבה יותר מבזירה המדינתית : [ ... ] מאבק היחידים והקבוצות בינם לבין עצמם [ בתוך המדינה ] , הוא ברמה נסבלת ויש ארגון המבטיח במידה מסוימת את חיי היחידים . רק בתחום היחסים בין המדינות , שוררת אנרכיה כמעט גמורה . סכסוכים , אם הם נחשבים לחריפים דיים , מוכרעים במלחמות באלימות גלויה , והשאיפה הבלתי מרוסנת להרחבת השלטון , מתפשטת בלי מעצורים , בכל מקום שבו הדבר מזדמן מהבחינה הפיזית . מצב זה של אנרכיה בתחום הבינלאומי , הביא על בני האדם סבל והשמדה , פ...
To the book |
|
|