מי הזיז את הצלילים שלי? תשובה לתגובתו של יוסי גולדנברג על מאמרי 'הטרופוניות'

אסף שלג קראתי בעיון רב את תגובתו של יוסף גולדנברג על מאמרי ' הטרופוניות ' ( צורת הריבוי של הטרופוניה , עוד על כך בהמשך ; שלג , ( 2017 ואני מלא הערכה לקוראים מסוגו שיודעים להטיל אור על מה שעלול להיקרא כשטחים מתים . אלה נמצאים כמובן באחריותי ואנסה להסבירם כאן . שאר הדברים נוגעים לנקודת המוצא של גולדנברג , שלה מגבלות מתודולוגיות משלה , לרבות הניסיון הפסיכולוגיסטי משהו לשייך לי הפנמות של טיעונים שאפילו אני אינני מודע להם . את אלה חושף גולדנברג באמצעות שימוש בפועל שהופיע גם אצלי וגם אצל בוסקוביץ ' ( ' הטלאה ' ) , ולכאורה מתחקה על המקור לטיעוני במאמר . לא יכולתי שלא להיזכר בשתי סצנות מהסרט הערת שוליים ( . ( 2011 ראשית , בהתחקות הפילולוגית של פרופסור אליעזר שקולניק אחר נימוקי השופטים לפרס ישראל ( להבדיל , אני יודע ) שניסח למעשה בנו , ומשם לסצנה שבה שקולניק הבן מצטט את אביו כדי לסכם את רשמיו על עבודתה של הסטודנטית היושבת במשרדו . גולדנברג אינו נמנה עם תלמידי , הוא עמיתי למקצוע , ובכל זאת מה שנאמר באותה סצנה מסכם את רשמי ממאמרו המוקפד : ' יש בעבודה שלך הרבה דברים נכונים והרבה דברים חדשים ' , או...  To the book