|
|
שני בר און ממן הקדמה ב 20 ביולי 1959 בשעות אחר הצהריים פרצה קבוצת אנשים למרחב הציבורי המרכזי של באר שבע והפכה אותו על פניו : זגוגיות נופצו , רכבים וחנויות הושחתו ובתי קפה הפכו לזירות שבהן החליפו מהלומות . אירוע זה , שכונה בעיתונות ובשיח הציבורי ' מהומות באר שבע ' , נעלם מן הזיכרון הקולקטיבי ובמידה רבה גם מהספרות האקדמית . מאמר זה מבוסס על חקר האירועים והתגובה העיקרית להם , השתקה , ומציג את המבנה החברתי והתעסוקתי של באר שבע באותה תקופה , ומטרתו לתרום לחקר העיר והחברה בישראל . בעשורים האחרונים גדל העניין בנושאי השתיקה וההשתקה במחקר ההיסטוריה החברתית . שתיקה והשתקה עומדות במוקד מחקר קבוצות השוליים , שקיבוען בשוליים הוא תוצר של דברים שאינם נכתבים ואינם נאמרים . היעדר התיעוד והכתיבה ההיסטוריוגרפית 1 סמי שלום שטרית מציין שהאירועים הוכחשו בזמן אמת והוצגו כפליליים : סמי שלום שטרית , המאבק המזרחי בישראל , 2003 – 1948 עם עובד , תל אביב , 2004 עמ ' . 103 האירועים מוזכרים בקצרה גם אצל אסתר מאיר גליצנשטיין , ' מנהיגות אחרת : דוד חכם והמאבק המזרחי על ראשות העיר באר שבע ' , בתוך : יהודה גרדוס והנ " ...
To the book |
|
|