ההוויי החברתי שבו מאופיינים במידה לא מבוטלת של ראליזם . עם זאת , עיקר התפתחותו של הגיבור , מורי סעיד , היא במרחב טקסטואלי , המתקיים במקביל למרחב ולזמן הממשיים . נקודת ההתייחסות הארכימדית שלו לעולם היא פרשנויותיו למראות הפוקדים אותו בחלום ובהקיץ , ואותן הוא מבנה תמיד בזיקה לטקסט מן המקורות – מתוך הפעלת פרקטיקה של מדרש או נוטריקון . הפרשנות היוצרת של מורי סעיד מהווה עבורו ' אופן של היות ' : היא משתלטת על סדר יומו , הופכת לעיקר פעילותו וממירה למעשה את התנהלותו כאדם מן היישוב , כאיש חברה ומשפחה וכמאמין דתי , עד לשיבוש דעתו ולתפיסת עצמו כמשיח . דמותו הטרגית גרוטסקית הרוויה בסמלים וגדושה רמיזות ואסוציאציות אל המקורות הופקעה מן ההוויה הקונקרטית של עולה תימני בראשית שנות הארבעים בירושלים , וחברה אל דמויותיו הסמליות האחרות של הזז המבטאות את ה ' פתולוגיה ' שבקיום היהודי הגלותי , המנותק מהחיים הארציים ( משל ישל , בודניק ואחרים ) , ואת המשיחיות הטרגית ( יוזפא , הניך ) . בתקופת פרסום פרקי יעיש הראשונים בתחילת 1940 נוסדה הוצאת הספרים ' מחברות לספרות ' בידי המבקר ישראל זמורה ( 1983 - 1899 ) שנמנה עם ...
To the book