הקרבת קרבן - כינונה של ראשית נצחית

מדוע הקרבת קרבן מהווה מרכיב מרכזי כל כך בתפיסת שוחרי המקדש ? התשובה המידית קשורה כמובן למרכזיות מעשה הקרבת הקרבנות בפולחן שהתקיים בימים עברו בבית המקדש . אך נקשה ונשאל : מדוע אין שוחרי המקדש מקדישים ממרצם באותה מידה לשחזור שירת הלוויים שליוותה את כל מעשה הפולחן במקדש , או לאריגת בגדי כהונה כשרים ( גם פעולות אלה נעשות בידי קבוצות שוחרי המקדש , אך לא באותה מידה של להיטות ) . כדי לענות על שאלה זו ראוי לבחון את הזיקות המתייחסות למעשה הקרבת הקרבן . בבחינת היחס לקרבן בחברות ארכאיות נמצא כי הוא קשור קשר הדוק לתפיסת ההתחדשות התמידית של הזמן המסומנת באמצעות הירח ולמציאת הצדקה לסבל הקיים בעולמנו ( אליאדה תשס " ב ) . מקריב הקרבן מתערב בעולם הנברא : הוא מסית את בעל החיים ממסלול חייו הטבעי והופך אותו לאובייקט בעל משמעות שונה מזו שהיתה לו . מצד אחד מדובר בניסיון לשחזר את רגע הראשית , ומתוך כך לכונן את מעמדו של המקריב כמי שמעורב בבריאה ; מהצד האחר יש כאן שאיפה לכונן את ההווה , היינו את זמן הקרבת הקרבן כזמן ראשית החוזר ונשנה על עצמו , מתוך התעלמות מן ההכרה הלינארית , המבוססת על החוויה האנושית , שכל דב...  To the book