sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
מאחר שהעד אצל קאמי נקרא להעיד , הרי שכמין פשע היה בעצם הימצאותו כאן . הוא שמר על מידה של איפוק כראוי לעד בעל רצון טוב , ועם זאת נשמע לצו הלב הישר , והתייצב בכוונה תחילה לימין הקורבן , וביקש לחלוק עם האנשים , עם בני עירו , את הוודאויות היחידות המשותפות לו ולהם , לאמור האהבה , הסבל והגלות . על כן אין בחרדותיהם של בני עירו ולו אחת שלא היה לו בה חלק , ואין מצב שלא נמצא בו גם הוא עצמו ( קאמי , , 1953 עמ׳ . ( 265 - 264 הסובייקט , אומר סארטר בניתוח הפנומנולוגי של הישות והאין , חש מאוים מפני קיומו של עד אפשרי , מפני העיניים של האחר המוטלות עליו . זהו החשש מפני העין המתבוננת בחור המנעול , וזהו הגיהנום שהוא מתאר במחזה " בדלתיים סגורות " . אם הסובייקט חש את מבטו של העד כמאיים עליו , מה יכול הוא לחשוב על מבטו שלו על האחר ? ומכאן תוטל עלינו השאלה : מהי האחריות שנושא האני בשל אותו איום שמבטו גורם לאדם האחר ? אולם מבחר ההתבוננויות הללו עוסקות בתיאורו של האדם שמצא את עצמו כעד לאירוע שלא רצה בו . אולם אפשר להעז ולתאר למעלה מכך את המוטיבציה של העד להיות עד . האם מדובר בשאלה אסתטית ? האם מדובר בשאלה מוסר...  To the book
הקיבוץ המאוחד

מכון מופ"ת

CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help