פרק רביעי – ריבוי תרבויות, יהדות ויהודיות

יהדות מבחינתי היא השפה , התרבות , המסגרת הלשונית והמושגית וגם התודעתית - היסטורית שבתוכה , ביחס אליה וביחס לאנשים אחרים הרואים את עצמם נאמנים לה , אני פועל , מבין את עצמי , מפרש צעדיהם של אחרים , מתכנן תוכניות ואומר אמירות שיש להן תוקף מוסרי , חברתי , פוליטי וחינוכי . המשענת החשובה ביותר מבחינת הבנתי את היהדות היא ההיסטוריה הכללית והיהודית גם יחד . לא , אינני יודע את כל ההיסטוריה , ואני משער שאני לא יחיד בכך . עם זאת , הידע שצברתי עם השנים מאפשר לי להביט על היהדות מתוך עומק היסטורי הכולל תהליכים , יצירות , אישים ומאורעות העומדים ברקע להוויית החיים הנוכחית שלי : אזרחות במדינה יהודית - דמוקרטית . ליתר דיוק : השתייכות לקבוצת הרוב של האזרחים במדינת ישראל . האם מכך יש להסיק שמבחינתי אזרחותי הישראלית היא זהותי היהודיתמ לא . אם בכלל , אז ההפך הוא הנכון . האופן שבו הציונים הראשונים הבינו את התהליך ההיסטורי ובעיקר את התחנה האחרונה ( נכון לזמנם : המאה ה - 19 ) של התפתחותו , הוא שהביא עם הזמן ליצירת תשתית יישובית ( 1948 - 1878 ) שעל בסיסה הוקמה מדינה יהודית - דמוקרטית שרוב אזרחיה יהודים ( כנגזר מ...  To the book