|
|
חרדה מכשילה כל אפשרות לקבל אחריות . עם זאת , פעמים רבות החרדה מלווה את האחריות מעצם אי - הוודאות באשר לתוצאות הפעולה . טיליך ( 2005 ) מונה שלוש חרדות קיומיות : חרדת הגורל והמוות , חרדת הריקנות וחוסר המשמעות וחרדת המצפון והאשמה , שהיא החשובה לענייננו . האדם חווה את עצמו כיוצר את דמותו , כשופט את חייו וכתוצר של חירותו . נגזר עליו להתעמת עם האחריות לדמותו ולמעשיו כיחיד אוטונומי בעל תודעה חופשית . מצב זה הוא מקור לחרדה ולרגשות אשם , שחלקם נובעים מחוסר הוודאות ומחוסר הבהירות של הנורמות המוסריות ושל כללי האחריות . כבר ציינו כי בכל תפקיד שאנו ממלאים כרוכה אחריות שברוב המקרים איננו מודעים לה במלואה , וכאשר אנו מבינים את מלוא משמעותה , הגיוני שנחווה חרדה לנוכח התפקיד שאנו ממלאים . כך , אישה שהופכת לאם מבינה את מלוא המשמעות של האחריות הבלעדית לילדה ומתמלאת דאגות . דאגה היא חרדה , וללא דאגה אין אחריות . לחרדה יש תפקיד חשוב בבית הספר , ופעמים רבות היא מעוררת הניעה ליישום ולביצוע של הפנמת הידע הנרכש , כמו במבחן . כשלוחצים את התלמיד וכופים עליו את מסגרת הזמן וההספקים של המערכת , הוא אינו זורם עם הלמ...
To the book |
|
|