|
|
אשמה היא רגש הנגרם בעקבות מעשה שלא היינו אמורים לעשות ושאנו מתחרטים עליו , כלומר אשמה היא תוצאת לוואי של מעשים נטולי אחריות המובנים כך בדיעבד . האשמה גוברת אם המעשה היה באחריותנו . אשמה יכולה להתקיים לאורך שנים , ויש לה פנים רבות ומגוונות . רגשות אשם יכולים להיות קונקרטיים וקיומיים , מאשמה על כך ששברתי כלי יקר מפני שלא שמתי לב , דרך אשמה של חייל שהיה הניצול היחיד בקרב ועד לאשמה שחשו ניצולי שואה על שהם ניצלו בעוד משפחתם נספתה . פרימו לוי בספרו הזהו אדם ( 1993 ) טען שאפשר לראות בניצולי שואה אנשים פחות מוסריים כביכול מאלה שנספו , מכיוון שכדי לשרוד בשואה היה עליהם לגנוב . לא מעט ניצולים התאבדו לאחר ששרדו את השואה , ואחת הטענות הייתה שהם התקשו לחיות עם כובד רגשות האשמה . מקרים אלה מלמדים שאין בהכרח קשר ממשי בין אחריות לבין רגש אשמה . רגש אשמה אינו מתעורר בהכרח על בסיס מציאותי , והוא יכול להתעורר בעוצמה רבה מתוך פרשנות בררנית , סובייקטיבית ומוטעית של המציאות . אשמה עשויה ללוות אותנו שנים , והיא אינה פוחתת מפני שברוב המקרים היא אינה ניתנת לתיקון אלא באמצעות תובנה שתבטל אותה . אמנם איננו עוסקי...
To the book |
|
|