מעכבי צמיחה

בשנתיים האחרונות אני חלק ממספר מצומצם מאוד של נשים חרדיות , המאיישת את תקן " הפמיניסטית החרדית " בפאנלים אקדמיים , במפגשים של ארגונים פמיניסטיים המבקשים להרחיב שורות ולראות " פנים חדשות " חרדיות , בימי עיון הרצאות וכיוצא באלה . לא שהשדה הפמיניסטי גדול ורחב מני ים , ובכל זאת התחושה היא שבקרב הנשים החרדיות , גם האקטיביסטיות שבהן , מועטות הנשים המוכנות להניף את הדגל בגאון ולהזדהות בגלוי . עובדה זו מטרידה את המרואיינות . בין הסיבות שהן מונות להימנעותן מהופעה במרחבים ציבוריים היא חוסר ידע . הינדי מפשפשת בארנקה , ושולפת את כרטיס האשראי שלה באומרה , " אני מודעת לזה שהרבה מאוד מהזכויות האלמנטריות שיש לנו – שאנחנו יכולות לשבת פה בבית קפה , ולהוציא ויזה ולשלם – זה תוצאה של מאבקים פמיניסטיים . אבל האם אחרות יודעות בכלל ? " אביגיל עושה סקר משפחתי מהיר ומגיעה למסקנה העגומה שרוב בנות משפחתה המורחבת לא תרצינה לקחת חלק או לשמוע על מאבק שקשור בזכויות נשים – " והן כולן עובדות , כן ? " – כשכל בנות המשפחה המורחבת חושבות ש " פמיניזם רק גרם נזק " : " אולי אצלנו זה מוגזם והיחס הוא 80 / 20 ולא 100 אחוז אנטי ,...  To the book