|
|
נוהגים לפתוח " בכבודה של אכסניה " , ועל כן לפני הכול , אני רוצה להודות להוצאת פרדס . אני חבה הכרת תודה עצומה לד " ר שרי אהרוני שזיהתה פוטנציאל בשלב בוסרי מאוד של כתב היד וליוותה אותי בצעדי הכתיבה הראשונים , ולמו " ל דוד גוטסמן שבחר לתת לי במה וקול ולא חסך באנשי מקצוע מעולים שליוו אותי בסבלנות ובמקצועיות והפכו את הסיפור שלי ושל נשים חרדיות לספר . תודה רבה לד " ר רות פרסר שעוד לפני שליטשה את המילים ביד אמן נסעה מחיפה לתל אביב ואמרה לי לראשונה את המילים : " אסתי את סופרת טובה . את יודעת לכתוב . אני מבינה בזה ואני אומרת לך את סופרת " . הפגישה הזו העניקה לי ביטחון ואפשרה לי לצלוח משברים רבים בדרך . רותי המשיכה ללוות אותי העירה ובעיקר האירה . חילצה תובנות , העמיקה מחשבות וייפתה כל פסקה שעברה תחת ידה . אלמלא הרעיון המבריק שלה על פרק הרפא לא הייתי מצליחה לצלוח את מחסום שאלת הגירושין שהעיבה על הכתיבה וחסמה את הכתיבה שבועות ארוכים . תודה על שיחות " דחיפה " , שחרור חסמים ורוח גבית לאורך הדרך . תודה והוקרה לוורד זינגר עורכת הלשון שהעשירה את שפתי וחוללה נפלאות באופן שבו ציטוטי המרואיינות מוזגו לטקס...
To the book |
|
|