גובזה אצ'נפה

נולדתי ב 29 בנובמבר 1957 בכפר שקוראים לו שימלקו , ליד העיר דבט , במחוז גונדר . אבא שלי היה חקלאי שעסק בשני תחומים : חקלאות וסחר באדמה . האדמה שלו לא הייתה בבעלותו . הם היו אריסים . אבא גם עבד בנפחות . בגלל תקופה מוקדמת יותר בהיסטוריה , בתא ישראל באתיופיה עסקו הרבה בעבודות יד , שגם קיבלו שמות גנאי . נפחות , קדרות , נגרות , בנייה . בזמן שנידו אותם מבעלות על קרקעות , הם מצאו עבודות אחרות לעסוק בהן . אבא שלי , שגדל עם ההורים שלו , עסק בעבודות האלה . אמא שלי , מעבר למשק בית , עסקה גם בקדרות . למרות כינויי הגנאי , זה שבתא ישראל עסקו במלאכות שונות שאחרים לא עסקו בהן , זה יוצר קשר עם הקהילה הרחבה , ובגלל שמייצרים דברים שאנשים צריכים , זה גם מביא כבוד . במיוחד היו כאלה מבתא ישראל שהיו עושים תיקונים של נשק – זה היה מביא יוקרה . בנוסף , היו בתא ישראל שהיו להם דרגות שונות בממשלת היילה סלאסי : תארים של פיאודל , של אצולה . דודים שלי , גם אבא שלי , בגלל שעסקו בחקלאות , קיבלו תואר אצולה – בג ' רונד . מי שבלט כלוחם קיבל תואר אצולה , קניזמץ ' . הרבה בתא ישראל קיבלו את התואר הזה אחרי שנלחמו נגד האיטלקים...  To the book